יום 11: Refuge de la Flegere -> Les Houches

Learn more ›

מצנחי רחיפה ממריאים מ Plan Praz

יצאנו די אחרונים מהרפיוג' בבוקר, אחרי שכל הזוגות האחרים הקדימו. השביל המשיך לאורך קו הגובה, כל הזמן המון-בלאן משמאלנו, ו La Brevent מימיננו. ההליכה הייתה די קלילה עד שהגנו ל Plan Praz, שם תיכננו לקנות משהו לאכול לפני העליה. לצערנו, תחנת הרכבל שם הייתה סגורה כשהגענו, ולפי מה שהבנו היא נפתחת רק ב 11:00. אז המשכנו בלי אוכל. מ Plan Praz השביל התחיל לטפס למעלה די בתלילות, בזיג זגים למעלה לכיוון Col la Brevent, שם השביל גם פוגש את ה GR5 שמגיע מצפון. העליה הלא קלה לקחה לנו קצת פחות משעה, עד למעבר, אבל משם הדרך הייתה שוב פעם מלאה בשלג, ועדיין קצת קשה לפעמים.

מבט על הרכבל בפסגת La Brevent מ Plan Praz

Col du Brevent

קצת אחרי Col de Brevent ראינו יעל הרים די מקרוב, ומעט אחר כך היינו בתוך איזור סגור מכל הכיוונים במצוקים ושלג. הכל היה שקט לגמרי וקריר, ולא היו מטיילים אחרים בסביבה. היה מאוד יפה שם.

יעל מקפצת בהרים

אחרי עוד קצת הליכה בצד הצפוני של הרכס (כך שהמון-בלאן מסתתר מאחורי הצוקים שלשמאלנו), הגענו לקטע טיפוס קצר למעלה, לכיוון הפסגה סוף סוף. למרות שאתמול עקפנו את הסולמות, היום היינו חייבים לטפס על שניים. גם אותם עברנו. טיפה אחר כך הגענו להתפצלות בשביל עם דרך שיורדת למטה ל Plan Praz בצורה יותר ישירה, אני חושב, והיו שם הרבה מטפסי סלעים בדיוק ליד הפיצול, חלקם יורדים צוק קטן עם חבלים, וחלקם מטפסים עליהם בדרך למעלה.
האיזור ההוא כבר היה די מלא במטיילים, הרבה שבאים מלמטה עם הרכבל, וקבוצות גדולות של תלמידי תיכון. עוד עליה קטנה בשלג, והגענו סוף סוף לפסגה, שם יש תחנת רכבת גדולה שתלויה על הצד של ההר, עם מסעדה.
בדיוק כשהגענו, צוות צילום יפני סיים לצלם שם סרטון ליד הפסגה. הם צילמו בקתת אבן קטנה, ופיזרו עליה ומסביבה המון שלג סינטטי. זה היה די משעשע, בהתחשב בזה שמסביבם היה לא מעט שלג אמיתי, שגם נראה הרבה יותר טבעי (מן הסתם).

בקתה מכוסה בשלג סינטטי

בהתחלה ניסינו להיכנס למסעדה בשביל לאכול שם מנה קלילה, אבל אחרי שהתיישבנו והסתכלנו מסביב הבנו שזה לא בשבילנו - מסעדה יקרה ורצינית מידי, ואין להם סנדביץ' פשוט בשבילנו. קמנו ויצאנו, ורק קנינו פחיות שתיה בשביל לשתות בחוץ. עלינו למעלה לנקודת התצפית בראש ההר והסתובבנו קצת. הנוף ממול מרשים, כמו כל היומיים האחרונים, אבל אנחנו כבר רצינו להגיע למטה.

דאון ענקי שחלף מעלינו בזמן שירדנו מההר.

הירידה מ La Brevent הייתה ארוכה ומעייפת. באמצע עצרנו למנוחה ברפיוג' Bel-Lachat, ושם אכלתי שוב פעם חביתה (בהתחלה הביאו לי חביתה עם נקניק, אז החזרתי אותה, והם הכינו עוד אחת. הכל לקח עוד קצת זמן), וגם פגשנו בו את שלישיית הצרפתים שלפני יומיים ירדו איתנו מ Col de Balme בדרך הישירה ל La Tour. הירידה המשיכה והמשיכה, עד שהגענו לפסל גדול של ישו משקיף על העמק, די לקראת הסוף, שם פגשנו שלישיית בריטים שגם מסיימים בדיוק את הטיול שלהם. המשכנו די איתם עד שסוף סוף הגענו ל Les Houches, וזיהינו את המלון שבו ישנו לפני הלילה הראשון. בדיוק ראינו את תחנת האוטובוס המקומי, ועברנו את הכביש בשביל לראות מתי מגיע האוטובוס הבא, כשהוא עצר מולנו, אז פשוט עלינו עליו ולא הספקנו לאמר שלום לבריטים.

מתקרבים לרפיוג' Bel-Lachat

זהו - מסתבר שהאוטובוס בחינם למי שישן בעמק, אז נהג האוטובוס פשוט נתן לנו להיכנס בלי לשאול שאלות, והשתדלנו לא להסריח יותר מידי מסביבנו עד שירדנו במרכז Chamonix, והתחלנו לדדות לכיוון המלון שלנו להערב.
היה יום ארוך מאוד ומעייף - כל הירידה הזאת מפסגת ההר לקחה לנו בערך חמש שעות של דפיקת ברכיים. אבל סיימנו את המסלול.