הלילה במלון ב Col de la Forclaz היה סיוטי ביותר - החדר הקטן היה צפוף מאוד, עם ארבע מיטות קומותיים צמודות זו לזו (כך
שהיו ארבעה מזרנים צמודים למטה, וארבעה מזרנים צמודים למעלה) ועוד מיטת יחיד אחת. הרדיאטור שבחדר דלק משום מה בתחילת
הלילה, ולמרות שהשארתי חלון אחד פתוח קצת, מישהו חכם במיוחד סגר אותו. אני לא יודע מתי התעוררתי מכוסה בזיעה ולא יכול
לנשום, אבל שקלתי כבר לקחת את השמיכה ולישון איפשהו במסדרון בחוץ. קמתי מהמיטה וטיפסתי למטה, וניסיתי לכבות את הרדיאטור
הנוראי הזה, אחרי שגם פתחתי את החלון. ירדתי את כל ארבע הקומות של המלון בתקווה למצוא מישהו בקבלה, אבל לא היה שם אף
אחד, אז חזרתי למעלה. במזל הצלחתי כנראה לכבות את החימום, אז הרגשתי קצת הקלה במחנק הנוראי, וזה הרגיע אותי מספיק בשביל
להצליח להירדם שוב. אבל היו כמה רגעים מייאשים שם בחושך.
|
|
מסוק ממריא ליד המלון ב Col de la Forclaz
|
בבוקר אכלנו ארוחה רגילה. הרבה גבינה. הפעם בלי חביתה. נפרדנו לשלום מהישראלים, שהולכו כמובן גם היום בוריאנט הקשה יותר.
שיהיה להם בהצלחה. בדיוק כשיצאנו מהמלון בשביל לנעול נעליים (כל הנעליים של כל המטיילים הושארו בלילה בחדר הכביסה שמחוץ
למלון), מסוק המריא ממנחת 50 מטר מהמלון, ואסף חבילת אספקה גדולה מהרפת שבצד השני של הכביש. היה מרשים לראות את זה מכל
כך קרוב.
תחילת היום הייתה יחסית קלה. ירידה מהמעבר לעבר Trient. הכביש יורד בזיג זגים למטה, והשביל חותך הרבה מהקטעים בדוך. זה
לא היה קשה מידי. ב Trient יש כנסיה ורודה מאוד, והשביל עבר ישר מתחתיה. הבנתי שיש שם גם רפיוג' וחנות קטנה, אבל אנחנו
המשכנו לאורך העמק למטה בלי לעצור, וישר התחלנו בטיפוס בצד השני.
|
|
הרפיוג' ב Col de Balme
|
העליה כבר הייתה יותר מעייפת. שום דבר שלא עשינו כבר, אבל עוד זיג זגים בין העצים. באיזה שהוא שלב עברנו ביקתה קטנה עם
שולחן פיקניק על השביל, וישבנו שם כמה דקות. אחרי עוד קצת יצאנו מגובה העצים, וראינו את מה שעוד צפוי לנו - עוד ועוד
עליה על הרכס עד למעבר שלמעלה, עם הביקתה ב Col de Balme בקושי נראית מרחוק. המעבר עצמו הוא גם הגבול בין שווייץ לבין
צרפת. כבר מרגישים את הסוף.
קצת לפני שהגעו למעבר, עברנו בHerbageres du Col de Balme - כמה מבני אבן נמוכים. לא ממש ראינו שם כלום, אבל אולי בעונה
אחרת יש שם משהו מעניין. המשך העליה היה אפילו יותר תלול ובזיג זגים, ואפילו היו כמה מקטעים של שלג שוב פעם. ראינו את
זוג הגרמנים מאתמול בדיוק מגיעים מהוריאנט, הם באמת מהירים, אם הם הגיעו ביחד איתנו ל Col de Balme. או שאנחנו איטיים
במיוחד.
|
|
וכאן מקרוב
|
הרפיוג' במעבר נראה חביב ולא מזיק, אבל האמת שלא התלהבנו מקבלת הפנים שם - ליד שולחנות הפיקניק מול הכניסה יש שלט שאומר
שהשולחנות הם ללקוחות הביקתה בלבד, אז הלכנו עוד כמה מטרים, ותפסנו חתיכת דשא עם נוף טוב ישר למטה לעמק Chamonix, עם קצת
מון בלאן בצד שמאל. נשנשנו את העגבניות שקנינו אתמול, עם חתיכת לחם שקנינו גם. כשרצינו למלא מים לקראת המשך היום, הסתבר
שאפילו מים לשתיה אין בבקתה הזאת - אני לא בטוח שהם לא סתם אמרו לנו כי לא לנו אצלם - אז קנינו פחיות שתיה כדי שישארו
לנו עוד קצת מים להמשך.
|
|
מבט על המון בלאן מ Col de Balme
|
ההמשך מהמעבר אמור להיות מאחורי ומימין לבקתה, לאורך קו הגובה, עם עוד איזה טיפוס ל Aiguelette des Posettes, אבל אנחנו
טיפה התברברנו, התקרבנו לירידה לוריאנט שיורד ישר לעמק למטה, ושאלנו שלישיית מטיילים איפה ההמשך של ה TMB. הם גם לא היו
בטוחים, אבל בסוף החלטנו פשוט להמשיך בוריאנט הקליל היום, ולרדת לעמק, במקום לטפס עוד קצת. ישנה גם אפשרות של לתפוס רכבל
מליד המעבר (בערך 500 מטר דרומה) למטה ל Chalet Charamillon, ומשם עוד רכבל סגור למטה עד לכפר La Tour. אנחנו עשינו את
הדרך הזאת ברגל.
|
|
חוזרים לצרפת
|
הירידה מ Chalet Charamillon למטה ממש מזגזגת כל הזמן מתחת למסלול של הרכבל הסגור ששם, כשמצד ימין יש מסלול נפרד לאופני
הרים. הם כל פעם עולים ברכבל, ויורדים את זה ברכיבה. עם קפיצות ומכשולים והכל. נראה מאוד מרשים. במשך כל הירידה ראינו כל
הזמן מסוק שמעלה משלוחים של ציוד למעלה להר. ספרתי בטח מעל עשרה סיבובים כאלה - כל פעם הוא חזר מעל למגרש החניה שליד
הרכבל למטה, תפס חבילה גדולה של ציוד בקצה החבל שהשתלשל ממנו, והמריא חזרה למעלה להר. משתמשים כאן הרבה במסוקים בשביל
להעביר ציוד בהרים.
|
|
מסוק ממריא מ La Tour
|
למטה, קצת אחרי מגרש החניה בקצה של La Tour, בדיוק לפני הרכבל, מצאנו שוקת זורמת וסוף סוף מילאנו את המים שלנו ושתינו
קצת. המסלול משם היה על הכביש, ולא מאוד מעניין. ב Montroc היו קצת שיפוצים בכביש, אבל מצאנו את המעבר לצד ימין, עם עליה
קטנה על איזה גבעונת, והגענו ל Tre-la-Champ. לא היינו בטוחים את נמצא את הרפיוג' בקלות, אבל בסוף מצאנו שילוט אליו,
והגענו אליו.
|
|
"חדר זוגי" ברפיוג' ב Tre-la-Champ
|
הרפיוג' עצמו נראה חביב מבחוץ, אבל בפנים הוא צפוף אפילו עוד יותר מהמלון מאתמול. למזלנו, הזמנו חדר זוגי לשנינו, אז
לפחות הייתה לנו קצת פרטיות. אבל ה"חדר" היה כוך קטן בתוך המבנה (בלי קיר חיצוני/חלון החוצה), עם מיטה זוגית שתופסת כמעט
את כולו, ועוד מיטת יחיד מעליה (שהושארה פנויה בשבילנו, כי שכרנו חדר זוגי כאמור). המקלחות והשירותים היו גם הם צפופים,
ואיכשהו מצאנו מקום לתלות את התחתונים והגרביים אחרי כביסה, במרפסת של חדר אחר.
קצת יותר מאוחר הגיעו זוג הישראלים לרפיוג', אבל למזלנו הסתבר שהם הזמינו מקום ברפיוג' אחר, אז זה נחסך מאיתנו. הגיע גם
קבוצה גדולה של מטיילים שהולכים את השביל עם המדריכה, שכבר כמה ימים אנחנו כל פעם עוברים אותם והם אותנו. הציוד הכבד
שלהם מחכה להם כל ערב ברפיוג', והם לוקחים איתם רק תיקי יום. גם הגיעו שלושה בריטים, שנראה לי שהיו איתנו בעצם בחדר
בלילה הקודם, אבל גם אז לא החלפנו איתם מילה.
בניגוד למבנה עצמו, הצוות ברפיוג' הזה היה מאוד נחמד. גם כאן לא הייתה להם שום בעיה להכין לנו מנות צימחוניות, ובאופן
כללי הם גם עזרו לנו עם כל מיני שאלות שהיו לנו. היה וייפיי חופשי, אז זה היה מאוד נוח בשביל להתחיל להתארגן על הימים
שאחרי הטיול - הזמנו לנו חדר מלון זול בשמוני ליום שאחרי הטיול, וחדר מלון יקר בג'נבה ליום שלפני הטיסה חזרה לארץ.
ארוחת הערב הייתה גם מאוד מוצלחת - קיבלנו סלט ענקי מלא חסה, ירקות ותירס, ואחר כך אורז וקישואים מטוגנים טעימים,
ולקינוח היה יוגורט עם פירות יער עליו. הכל היה מאוד משביע וטעים. בשולחן התיישבו לידנו שני מטיילים מספרד - מיגל ומיגל
- וסיפרו הרבה על קורותיהם. המבוגר יותר טייל בכל העולם, כולל האברסט בייס קאמפ, ובארה"ב, והיה מעניין לשמוע אותו. הם
הגיע ל Tre-la-Champ כל הדרך מ Champex Lac - מה שאנחנו עשינו ביומיים. נשמע מעייף מאוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה