יום ראשון, 7 ביולי 2013

יום 6: Lavachey -> La Fouly

Learn more ›

לאחר ארוחת הבוקר הקלה, מיהרנו לצאת מהמלון בשביל לתפוס את האוטובוס במעלה עמק. האוטובוס אמור היה להגיע ב 8:20, אבל הוא הקדים באיזה 3 דקות. מזל שהיינו בתחנה, אבל זה לא נראה לי רעיון טוב מיוחד בשביל אוטובוס - להקדים. מילא. התוכנית הייתה להגיע עם האוטובוס עד ל Refuge Valferret, ולחסוך מעצמנו את העליה חזרה למעלה לכיוון Refugio Bonatti, וככה לפצות על ההליכה אקסטרה אתמול אחרי הצהריים. האוטובוס עצמו היה מלא בהייקרים מסוגים שונים. רובם כנראה מטיילי סוף שבוע, אפילו שהיו גם מטיילים שנראה שהיו על השביל לטווחי זמן יותר ארוכים. ראינו מטיילת אחת שהלכה עם שני תיקים עליה - תיק גב בינוני על הגב, ועוד תיק קטן-בינוני שהיא שמה לעצמה מקדימה. נראה לא נוח בצורה מדהימה, ובאופן כללי רעיון רע מאוד. אין לי מושג למה היא עשתה את זה. בכלל - ראינו על השביל הרבה מטיילים עם תיקים בינוניים, שלא נראה שהם סוחבים הרבה משקל. אבל באופן מפתיע היו גם לא מעט מטיילים עם תיקי גב ענקיים ומפוצצים. נראה לי מיותר לגמרי במסלול שכזה.
ירדו מהאוטובוס בRefuge Valferret, הצטלמנו תמונה אחרונה עם אוטה ותומאס והתחלנו לעלות לכיווןRefugeElena. העליה עד לרפיוג' הייתה בינונית, ובצד השני של העמק כל הזמן ראינו את הקרחונים שיורדים מהמון בלאן למטה. לרפיוג' עצמו הגענו די בהפתעה - לא ראינו אותו בדרך מלמטה - ונחנו למשך כמה דקות על המרפסת שלו. דווקא נראה כמו מקום נחמד להעביר בו את הלילה.
רפיוג'יו אלנה
מהרפיוג' העליה נהייתה יותר תלולה, בעיקר בהתחלה, אבל מאוד נהנו מהנופים לכיוון Col du Ban Darray. כל מיני קבוצות קטנות עקפו אותנו בזמן הטיפוס, והיו שם שני מטיילים איטלקים שהלכו עם שני כלבים - אחד מהם פודל לבנבן קטן. היה מאוד חמוד לראות אותו מקפץ במעלה ההר. קצת לפני Grand Col Ferret דיברנו עם הבדלים שלו (לכלב קראו פופי עם פ"ה רפה), והוא אמר לנו באנגלית רצוצה שהוא עשה את ה TMB, או חלק ממנו, בשנה שעברה. המליץ לנו מאוד על Lac Blanc. נצטרך לזכור את זה.
פופי מטפס על ההר
כשהגענו סוף סוף ל Grand Col Ferret, היו שם הרבה אנשים. חלק גדול מהם הגיע איתנו באוטובוס בבוקר, או עקף אותנו בזמן העליה. ראינו גם קבוצה שהמשיכה מה col לעלות על Tete de Ferret. מרשים מאוד, אבל לא בשבילנו.
בפס עצמו עובר הגבול בין איטליה לשווייץ, וככה, אחרי בערך יומיים של הליכה, סיימנו את החלק האיטלקי של הטיול שלנו. אחרי פסטה אחת, פיצה אחת, וכמה מנות לא מעניינות אחרות, ונוף לא רע של המון בלאן כל הזמן משמאלנו, הגיע הזמן לפונדו.

הגבול בין איטליה לשווייץ
מבט לאחור מתחילת הירידה מ Grand Col Ferret
מהפס השביל עבר בקטע מאוד מושלג בדרך למטה, ושוב פעם כל פעם שעברנו מקטע מושלג הייתי בטוח שזהו - מכאן לא יהיה יותר שלג. בדיעבד למדנו שהיו הרבה יותר מידי קטעים כאלה. למרות זאת, בסוף ירדנו מתחת לאיזורים המושלגים, ואחרי עוד קצת הליכה הגענו ל La Peule - מעין רפת/מסעדה שכזאת על צלע La Dotse. נחנו שם קצת זמן, ושתינו משקאות קרים, לפני שהמשכנו בדרכנו למטה.

לה פיולה
המשך הדרך למטה היה על שביל עפר רחב, למרות שראינו כמה מקומות שהיה אפשר לחתוך בהם ישר למטה בשביל הליכה יותר צר. דבקנו בשביל הרחב והמזגזג עד שהגענו לתחתית העמק, ליד Les Ars. הלכנו קצת על כביש די ריק, ואז ירדנו שוב לכיוון הנחל באיזור Ferret, עברנו על שני גשרים והמשכנו לאורך הנחל.
קצת לפני La Fouley הגענו לעוד גשר, ולא היה לנו ברור אם צריך לחצות אותו או להמשיך הלאה לאורך המים. חיכינו שם כמה דקות, ואז הגיעו מאחורינו שתי צעירות בריטיות שכבר ראינו כמה ימים, שהולכות את המסלול עם תיקים קטנים, ומקבלות בשאטל את התיקים הגדולים שלהם כל ערב לרפיוג'. הן חשבו שהשביל אכן עובר את הגשר, אז הלכנו בעקבותיהן. הסתבר שהן צדקו.
גשר מעל La Merdenson
כשהגענו ל La Fouley פגשנו בדיוק שלושה ישראלים שמנסים לברר איך לצאת משם לכיוון ג'נבה. הסתבר שיש להם טיסה לישראל מחר בבוקר, והם תוהים אם לנסות להגיע לג'נבה בלילה ישר, או רק להגיע למרטיני, ומחר מוקדם בבוקר להמשיך עד לשדה התעופה. האמת שאין לי מושג מה הם החליטו בסוף.
אנחנו הלכנו ל Auberge des Glaciers, אבל הסתבר שהוא מלא ללילה. הפקיד שם מיד התקשר למלון אחר בעיירה, וסידר לנו חדר זוגי במלון השני, Cafe Fouly, חמישים מטר בהמשך הרחוב. אכן, זה היה יותר מסעדה עם כמה חדרים למעלה מאשר מלון, אבל זה עבד - בחדר שלנו הייתה מיטה זוגית+ מיטת קומותיים, אבל שכרנו אותו רק לעצמנו, אז היה לנו הרבה מקום לפזר את הציוד ולהסתדר. המקלחת הייתה מחוץ לחדר במסדרון, אבל לא נתקלנו בהרבה מטיילים אחרים שיתחרו איתנו על הזמן ועל המים החמים. אז סך הכל זה היה לא רע.
לארוחת ערב סתם אכלנו במסעדה שלמטה - חביתה עם גבינה, ופיצה. לקינוח אכלנו טארט אגסים שהיה גם לגמרי לא רע.
העיקר שהמיטה הייתה רחבה ונוחה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה