תחזית מזג האויר הייתה די מפחידה, עם רוחות וגשמים לכל היום. יצאנו מהרפיוג' בבגדי גשם מלאים, הציוד בשקיות זבל בתוך התיקים, והכל תוך כדי טפטוף.
בהתחלה השביל ממשיך לאורך הנהר בתחתית עמק Montjoie, וההליכה
קלה. גם הגשם לא כזה נורא, כשמידי פעם הטפטוף מתחזק לכמה דקות, אבל רוב הזמן הוא לא רציני.
איזה חצי שעה אחרי ההתחלה פגשנו בזוג שהיה איתנו בערב הקודם ברפיוג'. מסתבר שהם שכחו איזה פאוץ' שם, וגם הטלפון שלהם נמצא בתוכו, אז הם לא יכלו להתקשר בשביל לבקש שמישהו אולי יאסוף להם אותו. נתתי להם את הטלפון שלנו כדי שידברו עם המפעיל של הרפיוג', והוא הסכים לבוא עם האוטו כמה שאפשר לקראתם, ולהביא להם את הפאוץ' שלהם. נחמד מצידו.
רצינו לעצור לרגע ב Notre Dame de la Gorge, בשביל לראות את כנסית עולי הרגל הזאת. באיזה שהוא שלב היה שילוט שמאלה לחניה של הכנסיה, ואני חשבתי שזה אומר שגם הכנסיה שם. הלכנו לפי השילוט, ולא היה שם כלום, חוץ משירותים ציבוריים. גם זה טוב. שתי דקות הלאה על השביל ראינו את הכנסיה עצמה מבעד לעצים, ואז גם הייתה פניה ומעבר על גשר קטן שהוביל אליה.
הכנסיה לא מאוד מרשימה, או מיוחדת. אבל בסדר. בדיוק כשיצאנו ממנה פגשנו את הזוג ממקודם, שכבר קיבל את הפאוץ' שלו, והמשיך בצעידה.
מיד אחרי הכנסיה השביל מתחיל בטיפוס למעלה. בהתחלה יש דרך די רחבה, מרוצפת באבנים רומיות עתיקות. באיזה שהוא קטע הפתיע אותנו ג'יפ שנסע מולנו לכיוון העמק. נראה לי הרבה יותר מפחיד לנסוע בדרך הזאת בג'יפ מאשר לצעוד ברגל. קצת פחות משעה אחרי הכנסיה חצינו גשר קטן מעל לזרם שוצף, וכמה דקות אחר כך הגענו סוף סוף ל Chalet Nant-Borant, שם עצרנו לבראנץ' של ואפל עם נוטלה. דרך לא רעה להתחיל את היום.
מהרפיוג' השביל מטפס לאט לאט במעלה העמק, רוב הדרך בשיפוע ממש לא חד. ראינו הרבה כרי דשא, ופרות רועות. כל הזמן הזה מזג האוויר המשיך להיות לא משהו, אבל לפחות לא היה חם.
אחרי עוד איזה שעה וקצת הגענו ל Refuge de la Balme, שם ישבנו עוד כמה דקות על ספספל מחוץ לרפיוג', והתכוננו לעליה הלאה.
משם העליה התחילה להיות יותר קשה, עם יותר זיג-זגים במעלה ההר, והתחלנו לראות קטעי שלג יותר ויותר קרובים אלינו. בסופו של דבר, גם הגענו למקטע שלג שצריך לחצות ברגל, וזה היה הפעם הראשונה שממש הלכנו בשלג - השביל עצמו היה מסומן היטב על ידי העקבות של כל מי שהלך שם לפנינו, וברוב המקטעים האלה הוא גם היה יחסית מישורי, אז לא הייתה סכנה החלקה. עדיין - אנחנו לא מאוד רגילים להליכה בשלג, ובלי ציוד מתאים, אז הלכנו לאט לאט, צעד צעד, עד לחזרה לאדמה בצד השני.
הרוחות התחזקו ככל שהמשכנו לעלות, הראות התדרדרה מהר מאוד, והתחלנו ללכת בתוך ענן ערפל תמידי. באיזה שהוא שלב הייתה התפצלות של השביל ימינה, עם איזה שילוט קבור למחצה שציין שהדרך ימינה היא ה GR. אפילו לא היה כתוב איזה GR. שני הזוגות שהלכו קצת לפנינו המשיכו ישר, אבל אנחנו לא היינו בטוחים לאיזה כיוון אנחנו צריכים להמשיך. הלכנו עוד טיפה ישר (ולמעלה), אבל אז הסתובבנו וראינו עוד כמה מטיילים מגיעים לאותה התפצלות, ומתלבטים גם כן. חיכינו לראות לאן הם ימשיכו, והם בסוף גם המשיכו לכיוון שלנו, אז נרגענו קצת.
בכל מקרה, העליה בשלב הזה הייתה כבר כולה בשלג ובערפל, כשכל הזמן יש רוח וטיפות קשר קטנות שפוגעות בפנים שלנו. זה בהחלט היה חדש בשבילנו. לשמחתנו, לא הרבה אחר כך הגענו סוף סוף ל Col du Bonhomme, המעבר הנמוך יותר שצריך לעבור היום.
במעבר עצמו יש ביקתה קטנה (בערך 2*2 מטר), לשם כולם נכנסים בשביל להירגע לרגע מהרוחות ומהקור, לפני שהם יוצאים שוב לסיום היום במעבר הגבוה יותר. אחרי שנרגענו קצת בביקתה הזאת, יצאנו שוב אל הקור והשלג, והתחלנו לצעוד לכיוון הרפיוג'. לקח לנו בערך דקה וחצי להגיע לקטע שבו יש שיפוע מושלג יחסית חד שמאלה, ובגלל הערפל לא רואים איפה הוא נגמר. זה נראה מפחיד מאוד. עשינו 180 מעלות, וחזרנו לביקתה.
למזלנו, היו עוד הרבה מטיילים באיזור, אז ביקשנו יפה משלישיית צרפתים להצטרף (להצטרפת?) אליהם, והלכנו ביניהם את השעה האחרונה, בשלג, בערפל וברוחות, עד לרפיוג'. זה בהחלט היה הרבה יותר מרגיע ללכת עם אנשים שנראה שהם יודעים מה שהם עושים במצב הזה.
לרפיוג' הגענו כמה דקות אחרי שמצאנו את האבן שמסמנת את הוריאנט ל Col des Fours, ושמחנו מאוד להוריד את בגדי הגשם והנעליים לפני שנכנסנו פנימה.
הרפיוג' הזה מבודד לגמרי מהסביבה, והם אוגרים אנרגיה סולארית בשביל חשמל וחימום המים. אז על מקלחת ויתרנו מראש. בפנים כמעט כל האנשים חיכו עד לארוחת ערב בחדר האוכל, שהיה קצת יותר חם מהחדרים שלמעלה. מסביב לתנור העצים היו מלא נעליים רטובות, ושאר בגדים/גרביים/אוהלים היו תלויים בזוויות בלתי אפשריות בתקווה להתייבש קצת. פגשנו ברפיוג' את זוג האמריקאיות שאכלו איתנו בערב הקודם, ביחד עם הצרפתיה שעושה את ה GR5. יותר מאוחר נכנסנו עוד שלושה ישראלים, שעשו את השביל בכיוון ההפוך, ויצאו מהרפיוג' בסביבות 3 לכיוון Les Contamines, ורק אחרי שעה וחצי הבינו שהם עלו בטעות על ה GR5, וחזרו אחורה. לא צחוק בחוץ, עם כל הרוחות והשלגים האלה. טוב שהם חזרו בזמן לארוחה חמה וקורת גג.
בארוחת הערב ישבנו עם שלושת הצרפתים שעזרו לנו בשעת ההליכה האחרונה, ועם עוד זוג גרמנים, שגם הם צמחונים. הארוחה הייתה מצויינת - מרק לא רע, ולמנה עיקרית קיבלנו ממליגה וקיש קישואים ממש טוב. מנה אחרונה הייתה חתיכת עוגה יבשה. לא נורא. ואחרי הארוחה המפעילים עשו מופע קצר עם כמה גיטרות, חצוצרה ושירה. מאוד נחמד.
החדרים היו קטנים יחסית. ישנו בחדר עם עוד זוג שלא ממש ראינו כל הזמן (רק בבוקר הפרענו להם קצת כשקמנו), אבל באופן מפתיע לא היה קר בלילה בכלל.
איזה חצי שעה אחרי ההתחלה פגשנו בזוג שהיה איתנו בערב הקודם ברפיוג'. מסתבר שהם שכחו איזה פאוץ' שם, וגם הטלפון שלהם נמצא בתוכו, אז הם לא יכלו להתקשר בשביל לבקש שמישהו אולי יאסוף להם אותו. נתתי להם את הטלפון שלנו כדי שידברו עם המפעיל של הרפיוג', והוא הסכים לבוא עם האוטו כמה שאפשר לקראתם, ולהביא להם את הפאוץ' שלהם. נחמד מצידו.
|
| Notre Dame de la Gorge |
רצינו לעצור לרגע ב Notre Dame de la Gorge, בשביל לראות את כנסית עולי הרגל הזאת. באיזה שהוא שלב היה שילוט שמאלה לחניה של הכנסיה, ואני חשבתי שזה אומר שגם הכנסיה שם. הלכנו לפי השילוט, ולא היה שם כלום, חוץ משירותים ציבוריים. גם זה טוב. שתי דקות הלאה על השביל ראינו את הכנסיה עצמה מבעד לעצים, ואז גם הייתה פניה ומעבר על גשר קטן שהוביל אליה.
הכנסיה לא מאוד מרשימה, או מיוחדת. אבל בסדר. בדיוק כשיצאנו ממנה פגשנו את הזוג ממקודם, שכבר קיבל את הפאוץ' שלו, והמשיך בצעידה.
מיד אחרי הכנסיה השביל מתחיל בטיפוס למעלה. בהתחלה יש דרך די רחבה, מרוצפת באבנים רומיות עתיקות. באיזה שהוא קטע הפתיע אותנו ג'יפ שנסע מולנו לכיוון העמק. נראה לי הרבה יותר מפחיד לנסוע בדרך הזאת בג'יפ מאשר לצעוד ברגל. קצת פחות משעה אחרי הכנסיה חצינו גשר קטן מעל לזרם שוצף, וכמה דקות אחר כך הגענו סוף סוף ל Chalet Nant-Borant, שם עצרנו לבראנץ' של ואפל עם נוטלה. דרך לא רעה להתחיל את היום.
|
| ואפל עם נוטלה |
מהרפיוג' השביל מטפס לאט לאט במעלה העמק, רוב הדרך בשיפוע ממש לא חד. ראינו הרבה כרי דשא, ופרות רועות. כל הזמן הזה מזג האוויר המשיך להיות לא משהו, אבל לפחות לא היה חם.
אחרי עוד איזה שעה וקצת הגענו ל Refuge de la Balme, שם ישבנו עוד כמה דקות על ספספל מחוץ לרפיוג', והתכוננו לעליה הלאה.
|
| הנוף מליד Refuge de la Balme |
משם העליה התחילה להיות יותר קשה, עם יותר זיג-זגים במעלה ההר, והתחלנו לראות קטעי שלג יותר ויותר קרובים אלינו. בסופו של דבר, גם הגענו למקטע שלג שצריך לחצות ברגל, וזה היה הפעם הראשונה שממש הלכנו בשלג - השביל עצמו היה מסומן היטב על ידי העקבות של כל מי שהלך שם לפנינו, וברוב המקטעים האלה הוא גם היה יחסית מישורי, אז לא הייתה סכנה החלקה. עדיין - אנחנו לא מאוד רגילים להליכה בשלג, ובלי ציוד מתאים, אז הלכנו לאט לאט, צעד צעד, עד לחזרה לאדמה בצד השני.
|
| צומת מוזר באמצע העליה. מחכים להחלטה של הקבוצה שמאחורינו. |
הרוחות התחזקו ככל שהמשכנו לעלות, הראות התדרדרה מהר מאוד, והתחלנו ללכת בתוך ענן ערפל תמידי. באיזה שהוא שלב הייתה התפצלות של השביל ימינה, עם איזה שילוט קבור למחצה שציין שהדרך ימינה היא ה GR. אפילו לא היה כתוב איזה GR. שני הזוגות שהלכו קצת לפנינו המשיכו ישר, אבל אנחנו לא היינו בטוחים לאיזה כיוון אנחנו צריכים להמשיך. הלכנו עוד טיפה ישר (ולמעלה), אבל אז הסתובבנו וראינו עוד כמה מטיילים מגיעים לאותה התפצלות, ומתלבטים גם כן. חיכינו לראות לאן הם ימשיכו, והם בסוף גם המשיכו לכיוון שלנו, אז נרגענו קצת.
בכל מקרה, העליה בשלב הזה הייתה כבר כולה בשלג ובערפל, כשכל הזמן יש רוח וטיפות קשר קטנות שפוגעות בפנים שלנו. זה בהחלט היה חדש בשבילנו. לשמחתנו, לא הרבה אחר כך הגענו סוף סוף ל Col du Bonhomme, המעבר הנמוך יותר שצריך לעבור היום.
במעבר עצמו יש ביקתה קטנה (בערך 2*2 מטר), לשם כולם נכנסים בשביל להירגע לרגע מהרוחות ומהקור, לפני שהם יוצאים שוב לסיום היום במעבר הגבוה יותר. אחרי שנרגענו קצת בביקתה הזאת, יצאנו שוב אל הקור והשלג, והתחלנו לצעוד לכיוון הרפיוג'. לקח לנו בערך דקה וחצי להגיע לקטע שבו יש שיפוע מושלג יחסית חד שמאלה, ובגלל הערפל לא רואים איפה הוא נגמר. זה נראה מפחיד מאוד. עשינו 180 מעלות, וחזרנו לביקתה.
למזלנו, היו עוד הרבה מטיילים באיזור, אז ביקשנו יפה משלישיית צרפתים להצטרף (להצטרפת?) אליהם, והלכנו ביניהם את השעה האחרונה, בשלג, בערפל וברוחות, עד לרפיוג'. זה בהחלט היה הרבה יותר מרגיע ללכת עם אנשים שנראה שהם יודעים מה שהם עושים במצב הזה.
|
| הצומת לוריאנט ל Col des Fours |
לרפיוג' הגענו כמה דקות אחרי שמצאנו את האבן שמסמנת את הוריאנט ל Col des Fours, ושמחנו מאוד להוריד את בגדי הגשם והנעליים לפני שנכנסנו פנימה.
הרפיוג' הזה מבודד לגמרי מהסביבה, והם אוגרים אנרגיה סולארית בשביל חשמל וחימום המים. אז על מקלחת ויתרנו מראש. בפנים כמעט כל האנשים חיכו עד לארוחת ערב בחדר האוכל, שהיה קצת יותר חם מהחדרים שלמעלה. מסביב לתנור העצים היו מלא נעליים רטובות, ושאר בגדים/גרביים/אוהלים היו תלויים בזוויות בלתי אפשריות בתקווה להתייבש קצת. פגשנו ברפיוג' את זוג האמריקאיות שאכלו איתנו בערב הקודם, ביחד עם הצרפתיה שעושה את ה GR5. יותר מאוחר נכנסנו עוד שלושה ישראלים, שעשו את השביל בכיוון ההפוך, ויצאו מהרפיוג' בסביבות 3 לכיוון Les Contamines, ורק אחרי שעה וחצי הבינו שהם עלו בטעות על ה GR5, וחזרו אחורה. לא צחוק בחוץ, עם כל הרוחות והשלגים האלה. טוב שהם חזרו בזמן לארוחה חמה וקורת גג.
|
| Refuge du Col de la Croix du Bonhomme |
בארוחת הערב ישבנו עם שלושת הצרפתים שעזרו לנו בשעת ההליכה האחרונה, ועם עוד זוג גרמנים, שגם הם צמחונים. הארוחה הייתה מצויינת - מרק לא רע, ולמנה עיקרית קיבלנו ממליגה וקיש קישואים ממש טוב. מנה אחרונה הייתה חתיכת עוגה יבשה. לא נורא. ואחרי הארוחה המפעילים עשו מופע קצר עם כמה גיטרות, חצוצרה ושירה. מאוד נחמד.
החדרים היו קטנים יחסית. ישנו בחדר עם עוד זוג שלא ממש ראינו כל הזמן (רק בבוקר הפרענו להם קצת כשקמנו), אבל באופן מפתיע לא היה קר בלילה בכלל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה