Learn more ›
את הבוקר התחלנו בהליכה לכיוון הוריאנט של Col de Montets, בשביל לדלג על השביל הרגיל שמכיל הרבה עליות מפחידות בסולמות
ברזל. משום מה היה לי בראש שזה עיקוף קטן וקליל של עליה לרכס, אבל מסתבר שגם העליה הזאת הייתה בהחלט לא קטנה וקלילה. כל
הבוקר עקפו אותנו מלא מטיילי יום עם תיקים קטנים, שהגיעו ישר מהעמק למטה. השביל זיגזג כל הדרך, והעליה הייתה די תלולה
בחלקים. אבל לא היו סולמות, זה נכון.
|
|
מבט מעבר לעמק על Mar de Glace
|
תוך כדי העליה ראינו כל הזמן את המון-בלאן בצד השני של העמק, וככל שעלינו ראינו יותר מהרכס המרשים שלו.
|
|
המון-בלאן מעל Chamonix
|
נראה לי שלקח לנו בערך שעתיים וחצי להגיע לדי סוף העליה. מצאנו איזה נקודה נחמדה לשבת בה ולהשקיף על Aguille Verte
ולנשנש את השקיות האחרונות של ה oatmeal שהיו לנו. משם השביל המשיך בקצת עליות מידי פעם, אבל רובו כבר היה די לאורך
הרכס, כשכל הזמן המון-בלאן נמצא בצד שמאל. ראינו גם את כל הקרחונים שזורמים במורד ההר, ואת החריצים העמוקים שהם השאירו
מאחוריהם במקומות שהם נמסו כבר. וואו.
כשהגענו לצומת עם התפצלות לכיוון Lac Blanc בדיוק הגיע מלמעלה מטייל שאמר לנו שהאגם כמעט קפוא לגמרי, ומכוסה שלג. בדיוק
גם עברה אותנו קבוצה של תיירים יפנים עם מדריך מקומי ומתרגם, ושאלנו את המתרגם אם קשה לעלות לשם. הוא אמר שבכל מקרה אפשר
להתחיל לצעוד לכיוון, ומקסימום לחזור בחזרה לשביל הרגיל עוד כמה דקות בהתפצלות הבאה, אז החלטנו לנסות את זה. התחלנו לטפס
לכיוון Lac Blanc, ואפילו ראינו את הרפיוג' ששם מלמטה, עם המון שלג בעליה אליו. השלג הכריע נגד, ואחרי כמה דקות חזרנו על
השביל, והגענו בחזרה ל TMB הרגיל. חשבנו שאולי נגיע מוקדם ל La Flegere, וניקח משם את הרכבל למעלה לעשות סיבווב ל Lac
Blanc.
|
|
רפיוג' La Flegere מתחת לתחנת הרכבל
|
מהצומת חזרה עם השביל כבר ראינו מרחוק את רפיוג' La Flegere, והמשכנו לצעוד על הרכס לכיוונו. רוב הדרך הייתה עם שיפוע קל
למטה. כל הזמן גם ראינו את Chamonix מתחתינו, והמון-בלאן עם הקרחונים שלו מעליה בצד השני של העמק. כל הזמן גם ראינו
מצנחי רחיפה מעל העמק, של אנשים שכנראה קפצו/המריאו מהרכס וצנחו למטה ל Chamonix.
ממש לפני שהגענו לרפיוג', השביל עבר בנקודת סיום של איזה מסלול סקי אולימפי, או משהו כזה. כרגע כל המדרון ללא שלג, לפחות
לקראת הסוף שלו.
|
|
סיום מדרון הסקי
|
בדיוק מעל לרפיוג' עברנו תחנת רכבל שחשבנו לתפוס בשביל לבקר ב Lac Blanc, אבל הקופאית למטה אמרה שאי אפשר להגיע מלמעלה
לאגם, בגלל כל השלג, אז ויתרנו. במקום זה ירדנו לרפיוג' וסיימנו את היום.
הגענו יחסיתי מוקדם, בשעה 14:30, אבל פגשנו שם את מיגל ומיגל, ומסתבר שהגיעו לרפיוג' כבר בעשר ומשהו. והם גם הלכו
בוריאנט בלי הסולמות, כמונו. אני לא יודע מה הם עשו שם כל היום ככה. נשמע לי משעמם מאוד.
תפסנו לעצמו מקום מוצלח בלינה המשותפת, בצד הריק יותר של האולם, רחוק מהמקלחות והשירותים. המקלחות היו קצת מעצבנות - לא
היו בכלל מים קרים, אז מהר מאוד פעולת ההתקלחות כללה בעיקר נסיון להתחמק מסילוני מים רותחים, נסיון להסתבן מהר בלי מים
זורמים, וחוזר חלילה. כשאמרנו את זה לאחת האחריות בביקתה, היא אמרה שהם בדיוק ניסו לסדר משהו אתמול, וכנראה שזה עדיין
עושה בעיות. מקווה שבינתיים הצליחו לסדר את זה.
שרפנו את המשך היום ברביצה ליד הרכבל, ואחר כך מחוץ לרפיוג', ואחר כך בתוך הרפיוג'. לא היה יותר מידי מה לעשות. אבל
לפחות אכלתי פונדנט שוקולד לא רע. בארוחת הערב ישנו סביב שולחן גדול עם עוד שלושה זוגות אחרים, כולם דוברי אנגלית לשם
שינוי. שניים מאוסטרליה בדיוק מסיימים טיול גדול באירופה. בין השאר הם רכבו באופניים בכל צ'כיה, ועשו את הדרך מים אל ים
בבריטניה (בערך שבועיים של הליכה). נשמע מרשים מאוד. שניים אחרים עשו כבר פעם את ה WHR, ועכשיו הם מסיימים את ה TMB (כמו
כמעט כל שאר האנשים ברפיוג').
לארוחה קיבלנו הפעם צלחת עם פלחי עגבניות בתור הסלט הפותח, ואז מנה של תפוחי אדמה מוקרמים עם עגבניות שהיו לא רעים,
ובסוף היו הרבה פלטות של גבינות שעשו סיבובים בכל השולחן כמה פעמים. לקינוח כולם בחרו בפונדנט, ואנחנו דווקא לקחנו את
שטרודל התפוחים. כנראה שהיינו היחידים בין כל הסועדים שביקשו אותו, כי קיבלנו כל אחד רבע שטרודל ענקי וטעים. זה היה
בהחלט דיל טוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה